בית הקברות נקרא גם בית העלמין , בית עולם או בית החיים. אדמת בית הקברות הינה מקודשת וטכס מיוחד נערך לפני התחלת השימוש בבית העלמין.
הקברים בבית העלמין מסודרים בשורות ובטורים במרחק קבוע בינהם, ובקהילות רבות נהוד לטפח את בית הקברות ולדאוד לתת למקום מראה נאה.
ישנן הוראות לשמירת כבוד בתי הקברות, ויש אומרים שנוהדים בבית העלמין כבוד כשם שנוהגים בבית הכנסת, ולכן אין להקל בכך ראש:
לא נהוג לאכול ולשתות .
לקרוא עיתון וכדומה או ללמוד במקום.
אין להתיר כניסת בהמות רעות לבית הקברות.
אין לעבור בבית העלמין לשם קיצור דרך.
בקרבת קבר אין להראות תפילין, טלית או ספר תורה משום שנחשב כ"לועג לרש" - כיוון שרק אנשים חיים מקיימים מצוות.
יש להמנע מלהדביק, להטביע או לחקוק תמונות ע"ג המצבות.
אישה בעת נידתה לא נכנסת לבית הקברות, במצב שתתבייש אם לא תגיע, תזהר לא לגעת בקבר.
אישה תגיע לבית העלמין בכיסוי ראש ובלבוש צנוע משום כבוד המקום.
קיים איסור על כוהנים להכנס לבית הקברות משום חשש מפני רוח הטומאה השורה בבית הקברות, אלא רק על מנת להשתתף בקבורת בני משפחה קרובים עליהם חייב הכהן להתאבל. במרבית בתי העלמין ישנם שבילים מיוחדים לכהבנים, המרוחקים מן הקברים, וכך ניתנת לכהנים אפשרות להשתתף בהלוויה כשהם צופים מרחוק.
אין ללנון בבית הקברות.
קיים מנהג ליטול ידיים ביציאה מבית העלמין כסימן לטהרה.
מפני כבוד המת אין להעבירו מקבר לקבר, רק במקרים שמפונה הנפטר מבית קברות שאינו יהודי, או מחוץ לארץ לאדמת ארץ ישראל.
.png?id=8986350)
.jpg?id=8983395)